ניקוז, שיפועים ומים במרפסת

ניקוז חסום הוא הסיבה הנפוצה ביותר לכתם רטוב בתקרה של השכן מלמטה. כשמחסום הרצפה נסתם, המים עולים במרפסת, מוצאים דרך בנקודות החלשות של האיטום, ויורדים קומה אחת. הבדיקה שמונעת את זה לוקחת חמש דקות ודלי מים.

מרפסת מתנהגת אחרת מכל חדר בבית, כי היא אמורה לקבל מים ולהיפטר מהם בעצמה. שלושה דברים צריכים לעבוד יחד: שיפוע שמוביל את המים למחסום, מחסום פתוח שמעביר אותם החוצה, ואיטום שמונע מהם לחדור לתוך המבנה בדרך.

שלושת המרכיבים שחייבים לעבוד יחד

שיפוע. רצפת מרפסת אף פעם לא אמורה להיות מפולסת. היא בנויה בשיפוע קל לכיוון המחסום, שמקובל לבצע אותו בסביבות אחוז עד שני אחוזים, כלומר כסנטימטר עד שניים לכל מטר. במרפסת בעומק 200 ס"מ זו ירידה של 2 עד 4 ס"מ מהקיר עד המחסום.

מחסום. נקודת היציאה של המים. הוא מחובר לצנרת ניקוז, ולעיתים משותף עם מרפסות אחרות באותו טור בבניין. מחסום שנסתם עוצר את כל המערכת, גם אם השיפוע מושלם.

איטום. שכבה שנמצאת מתחת לריצוף ועולה מעט על הקירות והמעקה. היא זו שמונעת מהמים לחדור לבטון. אם מים עומדים מעל הגובה שאליו עולה האיטום, הם עוקפים אותו.

איך בודקים שיפוע וניקוז בעצמכם

בדיקת דלי המים היא הכלי הפשוט ביותר. שופכים כ-10 ליטר מים בפינה הרחוקה מהמחסום ומסתכלים לאן הם הולכים ובכמה זמן.

1. אם המים זורמים ישירות למחסום ונעלמים תוך דקות, השיפוע והניקוז תקינים.
2. אם הם זורמים למחסום אבל מתנקזים לאט, סביר שהמחסום חלקית סתום.
3. אם נשארת שלולית באותו מקום גם אחרי 20 עד 30 דקות, יש שקע מקומי או שיפוע הפוך.
4. אם המים זורמים לכיוון דלת הבית, זו בעיה שצריך לטפל בה לפני החורף.

בדיקה שנייה חשובה: הרימו את המכסה של המחסום והסתכלו פנימה. ברוב המקרים מוצאים שם שכבה של אבק, שיער, סיבי כביסה, עלים ושאריות אדמה מעציצים. זה מצטבר לאט ואז חוסם בבת אחת בגשם הראשון.

טבלה: תסמין, סיבה סבירה ומה עושים

סערת חורף מול גשם רגיל

מרפסת שמתפקדת יפה בגשם רגיל יכולה להיכשל בסערה, כי ההבדל אינו בכמות הגשם אלא בקצב. כשיורדת כמות גדולה בזמן קצר, מחסום שמתנקז לאט לא מספיק להעביר את המים, והם מתחילים לעלות.

לרוח יש כאן תפקיד נוסף. בסערה הגשם לא יורד אנכית אלא נדחף אופקית, ולכן הוא מגיע גם לקירות, גם לחלונות וגם לפינות שבדרך כלל נשארות יבשות. מרפסת מקורה שמעולם לא נרטבה יכולה להתמלא מים בסערה חזקה מכיוון מסוים, ובדרך כלל זה תופס את הדיירים לגמרי לא מוכנים.

נקודה מעשית שקשורה לבניין: בטורי מרפסות רבים צנרת הניקוז משותפת לכמה דירות. סתימה בקומה תחתונה יכולה להעלות מים בקומות מעליה, וגם ההפך. אם כמה שכנים מדווחים על ניקוז איטי באותו טור, זו כבר בדיקה של הבניין ולא של דירה בודדת, וכדאי להעלות אותה מול ועד הבית לפני החורף.

עציצים, כיסויי רצפה והדברים שסותמים בשקט

שני הגורמים השכיחים לסתימה במרפסת ביתית הם עציצים וכיסויי רצפה. אדמה נשטפת מהעציץ עם כל השקיה, נודדת עם המים אל המחסום, ומצטברת שם. אחרי עונה או שתיים נוצרת שכבה שמונעת זרימה.

הפתרון פשוט: להרים עציצים על רגליות כך שהמים יזרמו מתחתם, לא להשאיר צלחת מלאה במים, ולא להעמיד עציץ צמוד למחסום. השאירו סביב המחסום ריבוע פנוי של 40 על 40 ס"מ.

כיסויי רצפה, כמו מודולים סינתטיים או דשא סינתטי, יוצרים בעיה אחרת. הם מכסים את המחסום ומסתירים אותו מהעין, וכך אף אחד לא פותח אותו במשך שנים. בהתקנה נכונה משאירים גזרה נשלפת מעל המחסום או מעגלים סביבו.

דוגמה: קומה 4, כתם בתקרת השכן אחרי סערה

מרפסת שמש בעומק 180 ס"מ וברוחב 350 ס"מ בקומה 4. אחרי סערה חורפית, השכן מקומה 3 מדווח על כתם רטוב בפינת התקרה שלו, בדיוק מתחת לפינת המרפסת.

מה שנמצא בבדיקה: מחסום הרצפה היה מכוסה בגזרה של דשא סינתטי שהודבקה מעליו לפני שנתיים. מתחת נמצאה שכבה של אדמה וסיבים שחסמה את הפתח כמעט לגמרי. בנוסף, שני עציצים גדולים עמדו על צלחות מלאות מים באותה פינה.

מה שקרה בפועל: בסערה ירדו כמויות מים גדולות בזמן קצר. המים לא התנקזו, עלו לגובה של כמה סנטימטרים בפינה, וחצו את הקו שאליו עולה האיטום על המעקה. משם הם חלחלו למבנה וירדו לתקרה של הדירה מתחת.

מה שנעשה: הוסרה הגזרה שכיסתה את המחסום ונוצרה גישה פתוחה בגודל 40 על 40 ס"מ. המחסום נוקה, והצלחות מתחת לעציצים הוחלפו ברגליות שמרימות אותם מעל הרצפה. בדיקת האיטום עצמו נעשתה על ידי בעל מקצוע, כי נזק שכבר הגיע לשכן הוא לא משהו שבודקים בעין.

מה שנלמד: אף אחד לא כיסה את המחסום בכוונה. זה קרה כי בהתקנת הדשא הסינתטי אף אחד לא שאל איפה הניקוז, וזו בדיוק השאלה שצריך לשאול לפני כל כיסוי רצפה.

מה משתבש בפועל

• מכסים את מחסום הרצפה בריצוף, בדשא או בשטיח חוץ, ומאבדים גישה אליו לשנים.
• מרימים את הרצפה הגמורה מעל סף הדלת, והמים נכנסים לסלון בגשם חזק.
• מרימים את הריצוף מעל הקו שאליו עולה האיטום, וכך המים עוקפים אותו מלמטה.
• משאירים עציצים על צלחות מלאות מים, ומייצרים כתם רטוב קבוע בדיוק באותה פינה.
• מנקים את המחסום רק אחרי הגשם הראשון, במקום לפניו.
• מתעלמים משלולית קטנה שנשארת אחרי כל שטיפה, עד שהיא הופכת לכתם בתקרה של מישהו אחר.
• מניחים דק סינתטי בלי להשאיר גזרה נשלפת מעל הניקוז.

צ'קליסט ניקוז לפני החורף

1. פתחו את מכסה המחסום, נקו לחלוטין והחזירו אותו. אם אין מכסה, התקינו אחד.
2. שפכו דלי מים מהפינה הרחוקה וודאו שהזרימה מגיעה למחסום ונעלמת מהר.
3. סמנו כל מקום שבו נשארת שלולית אחרי 20 דקות, ובדקו אותו לפני עונת הגשמים.
4. הרימו עציצים על רגליות ורוקנו כל צלחת עומדת.
5. ודאו שיש גישה פתוחה של 40 על 40 ס"מ סביב המחסום, בלי ארון, בלי כיסוי ובלי עציץ.
6. בדקו שסף הדלת עדיין גבוה מהרצפה הגמורה, במיוחד אם הוספתם ריצוף.
7. אם הצנרת משותפת לכמה מרפסות, בקשו מוועד הבית בדיקה של הטור כולו.
8. אם ראיתם סימני רטיבות בתקרה שלכם או של השכן, קראו לבעל מקצוע. איטום פגום הוא לא עבודה של סוף שבוע.

ניקוז הוא החלק הכי פחות מעניין בתכנון מרפסת והכי יקר להזניח. חמש דקות בשנה עם דלי מים ומכסה פתוח שוות יותר מכל שדרוג עיצובי שנעשה מעל.