תכנון מרפסת קטנה: איך מוציאים ממנה חדר נוסף

מרפסת קטנה הופכת לחדר נוסף כשמוותרים על הרעיון שהיא תשמש לכל דבר. בוחרים שימוש עיקרי אחד, מודדים את העומק בסנטימטרים, ומתאימים את הרהיטים למספר הזה. העומק, ולא השטח, הוא הנתון שקובע.

רוב הטעויות בתכנון מרפסת קטנה נובעות מקנייה לפי רוחב. הרוחב אכן קובע כמה דברים אפשר להעמיד בשורה, אבל הנוחות נקבעת לפי המרחק מהקיר עד המעקה, וזה מספר שאי אפשר לשנות.

חשבון הכיסא הנשלף

אדם שיושב על כיסא ליד שולחן צורך 60 עד 75 ס"מ מקצה השולחן ולאחור. הכיסא עצמו עמוק כ-45 ס"מ, ואליו מתווסף המרחב לשליפה ולקימה. כל תכנון שמתעלם מהמספר הזה נגמר בכיסא שנתקע במעקה.

מכאן נגזרות שלוש נקודות מפתח. שולחן צמוד למעקה בעומק 40 ס"מ עם ישיבה מצד אחד דורש 100 עד 115 ס"מ עומק כולל. שולחן בעומק 60 ס"מ עם ישיבה מצד אחד דורש 120 עד 135 ס"מ. ישיבה משני צדי שולחן בעומק 70 ס"מ דורשת 190 עד 220 ס"מ.

אם נשארים פחות מ-45 ס"מ מאחורי הכיסא הנשלף, אף אחד לא יוכל לעבור בזמן שאחרים יושבים. זה לא פוסל את התכנון, אבל עדיף להחליט על כך מראש במקום לגלות זאת בארוחה הראשונה.

טבלה: עומק המרפסת מול מה שנכנס

בוחרים שימוש עיקרי אחד

מרפסת בעומק 140 ס"מ יכולה להיות פינת קפה, גינת עציצים או אזור אחסון. היא לא יכולה להיות שלושתם. השימוש העיקרי מקבל את הקיר הטוב ואת המרחב, וכל השאר מקבלים את מה שנשאר.

שאלה שמכריעה מהר: מתי אתם בפועל במרפסת. אם בעיקר בבוקר, פינת ישיבה בפאה מזרחית עדיפה על ערסל בצד המערבי. אם בעיקר בערב אחרי העבודה, שווה להשקיע בהצללה שמחזיקה עד השקיעה ובתאורה, ולא במשטח שמיועד לשיזוף.

עוד שאלה שחוסכת כסף: כמה חודשים בשנה השימוש הזה רלוונטי. פינת ישיבה במרפסת צפונית נעימה בקיץ ונטושה בחורף, ולכן שווה להשקיע בה פחות מאשר במרפסת דרומית שמשמשת גם בינואר.

ניצול לגובה, לא לרוחב

ברצפה של מרפסת קטנה אין מקום פנוי, אבל בקירות יש. מדף בעומק 25 עד 30 ס"מ נותן מקום לעציצים ולכלים בלי לגזול מרחב הליכה. ארון חוץ צר בעומק 35 עד 40 ס"מ נכנס גם במרפסת של 120 ס"מ ועדיין משאיר מעבר סביר.

שלושה כללים לאחסון אנכי במרפסת: לא לחסום את המעקה בצורה שפוגעת בבטיחות, לא לקבע דבר לקיר בלי לבדוק מה עובר מאחוריו, ולא להעמיס משקל על המעקה עצמו. מעקה נועד לעצור נפילה, לא לשאת ארון.

ריהוט מתקפל עובד היטב במרפסות צרות, אבל רק אם הוא באמת מקופל רוב הזמן. שולחן מתקפל שנשאר פתוח כל השנה הוא פשוט שולחן רגיל שתופס מקום, בלי היתרון ולרוב עם פחות יציבות ברוח.

האקלים מצמצם את הרשימה עוד לפני המידות

במרפסת קטנה כל פריט תופס אחוז גדול מהשטח, ולכן פריט שלא שורד את התנאים בחוץ הוא הפסד כפול. שלושה תנאים מסננים כאן הכי הרבה: שמש ישירה, רוח בקומות גבוהות ואוויר מלוח בקו החוף.

שמש. מרפסת מערבית מקבלת שמש נמוכה ואגרסיבית מאמצע היום ועד השקיעה. ריפוד שלא מיועד לחוץ ידהה תוך עונה או שתיים, ומשטח פלסטיק זול יתעוות. במרפסת קטנה, שבה יש רהיט מרכזי אחד, כדאי להשקיע בו יותר ולא פחות.

רוח. ככל שעולים בקומות הרוח חזקה יותר וגם הפכפכה יותר, כי היא נתקלת בקירות הבניין. כריות קלות, שמשיות פתוחות ורהיטי נצרים קלים עפים. הפתרון הוא רהיט עם משקל אמיתי או קיבוע, ומקום אחסון סגור לכריות. במרפסת של פחות משישה מטרים רבועים, ארון קטן לכריות משנה את השימוש בפועל יותר מכל אביזר אחר.

מלח. במרחק של כמה מאות מטרים מהים, ברגים, צירים ומסילות הם החוליה שנשברת ראשונה, ולא הבד או המסגרת. שטיפה במים מתוקים כל כמה שבועות מאריכה את חיי הפרזול, ופרזול נירוסטה עדיף על פלדה מצופה.

חורף מוסיף שיקול אחרון: איפה יעמדו הדברים כשיורד גשם. במרפסת קטנה בלי מחסה אין לאן לפנות כריות, ולכן שווה להחליט על כך בשלב התכנון ולא בסערה הראשונה.

מעברים ומידות מינימום

• מעבר נוח לאדם אחד: 60 ס"מ. מעבר שמאפשר לשניים לחלוף: 90 ס"מ.
• מרחב פתיחת דלת המרפסת: לבדוק אם היא נפתחת פנימה או החוצה ולסמן את הרדיוס. דלת שנפתחת החוצה גוזלת שטח יקר.
• מרחק בין שולחן קפה לספה: 35 עד 45 ס"מ, אחרת לא נכנסות רגליים.
• שטח פנוי סביב מחסום הרצפה: ריבוע של 40 על 40 ס"מ שנשאר תמיד נגיש.
• גובה מדף עליון נגיש בלי סולם: עד כ-180 ס"מ.

דוגמה: מרפסת 300 על 130 ס"מ בפאה מערבית

דירת 3 חדרים בקומה 5, מרפסת ברוחב 300 ס"מ ובעומק נטו 130 ס"מ, פונה מערבה, בלי מרפסת מעל. הדלת נפתחת פנימה, ומחסום הרצפה נמצא בפינה השמאלית.

מה שהעומק פוסל: סט אוכל, ספת חוץ בעומק 80 ס"מ, וכל ישיבה זו מול זו. שולחן בעומק 60 ס"מ היה משאיר 70 ס"מ בלבד, ולכן כיסא נשלף היה נוגע במעקה.

מה שנבחר: שולחן בר צר בעומק 38 ס"מ לאורך המעקה, ברוחב 140 ס"מ, ושני שרפרפים בגובה 65 ס"מ שנדחפים לגמרי מתחתיו. אחרי השולחן נשארים 92 ס"מ, ומאחורי יושב שנשלף נשארים כ-30 ס"מ. זה מספיק כדי לקום, לא כדי לעבור.

מה שנוסף: ארון חוץ צר בעומק 35 ס"מ וברוחב 60 ס"מ בפינה הימנית, רחוק מהמחסום, ומדף קיר בעומק 25 ס"מ מעליו. סך הכל נשארו 205 ס"מ רוחב פנוי למעבר ולעמידה.

מה שהכיוון הכתיב: וילון חוץ נשלף בצד המערבי, כי בשעות אחר הצהריים השמש נמוכה ונכנסת מהצד ולא מלמעלה. בלי זה, השולחן היה לוהט בדיוק בשעות שבהן משתמשים בו.

מה משתבש בפועל

• קונים לפי תמונה ולא לפי מידה. רוב סטי המרפסת שנראים קטנים בחנות דורשים עומק של 200 ס"מ ומעלה.
• שוכחים את הדלת. דלת שנפתחת החוצה גורפת חלק ניכר ממרפסת קטנה ומבטלת כל תכנון שנעשה על הנייר.
• מעמיסים על המעקה. מדפים תלויים, אדניות כבדות ומחיצות שקשורות אליו הופכים אותו לעומס במקום למחסום בטיחות.
• מציבים אחסון מעל המחסום. ארון שעומד על הניקוז מבטיח שאף אחד לא ינקה אותו לפני הגשם הראשון.
• בוחרים רהיטים קלים מדי לקומה גבוהה, ואז הם עפים ברוח, או כבדים מדי כך שאי אפשר להזיז אותם לניקיון.
• מתכננים לפי הקיץ בלבד, ואז המרפסת עומדת ריקה חלק גדול מהשנה.

סדר עבודה מומלץ

1. מדדו עומק נטו בשלוש נקודות, רוחב, וגובה המעקה.
2. סמנו על הרצפה בנייר דבק את מיקום הדלת, המחסום ונקודת החשמל.
3. החליטו על שימוש עיקרי אחד וכתבו אותו במשפט אחד.
4. בחרו את הרהיט המרכזי לפי טבלת העומק, ורק אחר כך את השאר.
5. הוסיפו אחסון אנכי בצד הרחוק מהמחסום.
6. הוסיפו הצללה שמתאימה לכיוון האוויר, ואז תאורה.
7. בדקו בפועל: שבו, שלפו כיסא, פתחו את הדלת, ותקנו לפני שקונים.

מרפסת קטנה שמתוכננת סביב מספר אחד, העומק, מרגישה גדולה יותר ממרפסת גדולה שנדחסו אליה ארבעה שימושים. זה כל ההבדל בין שטח שמשמש כל יום לשטח שמשמש לאחסון אופניים.