שטיח חוץ למרפסת: מה שורד, מה מעלה עובש ומה לא כדאי לקנות

שטיח חוץ שעשוי מפולי-פרופילן, מונח על משטח מאוורר ומורם לניקיון אחת לחודשיים יחזיק שלוש עד שמונה שנים. שטיח שנשאר על הרצפה כל השנה, גם אם הבד מוצג כדוחה מים, מגיע בדרך כלל עם עובש בבסיסו, כתמים קבועים על הריצוף ולעיתים גם ניקוז חסום. השאלה האמיתית בבחירת שטיח חוץ היא לא איזה שטיח לקנות, אלא אם מרימים אותו.

בחנויות עיצוב הבית שטיחי חוץ נמכרים לרוב לצד תמונות של מרפסת מסוידת עם ריהוט לבן ועציצים מסודרים. בשטח, אותו שטיח עומד בפני שלושה גורמים שלא מופיעים בקטלוג: חום שמחמם כל משטח כהה עד לוהט, גשם שנכנס מהצדדים ולא רק מלמעלה, ואבק שרבי שמשתלב בסיבים ונצרב לאחר מכן בשמש. מי שמבין את שלושת הגורמים האלה לפני הקנייה לא צריך להחליף שטיח כל קיץ.

שלושה פרמטרים שקובעים שטיח חוץ

חומר הסיב. פולי-פרופילן הוא החומר הנפוץ ביותר בשטיחי חוץ איכותיים, ובצדק. הוא לא סופג מים, לא מזין עובש ומתייבש תוך שעות. ג'וט וסיסל טבעיים נראים מצוין בחנות ומחזיקים מעמד בחוץ כמה חודשים עד שנה, ואז מתפרקים מהקצוות ומעלים ריח. כותנה אינה שייכת בחוץ בישראל בכלל, גם אם הציפוי מוצג כמגן עליה.

ניקוז מתחת לשטיח. שטיח אטום שמונח ישירות על הריצוף לוכד לחות בינו לבין הרצפה. ריצוף שמכוסה בלחות שבועות ארוכים מפתח כתמים שלא יוצאים גם אחרי שמסירים את השטיח. ניקוז נכון הוא שטיח עם מבנה רשת מתחתיו, או שטיח שמורם על גלגלי ריהוט שטוחים בגובה שלושה עד חמישה מילימטרים, כך שאוויר עובר מתחתיו ורצפת המרפסת מתייבשת.

האפשרות להרים. שטיח שקשה להרים הוא שטיח שלא מרימים. שטיח גלילה כבד של שלושה על שני מטר, שקשה לגלגל לבד, ישאר על הרצפה כל החורף גם אם התכוונתם אחרת. גודל, משקל ויכולת קיפול הם פרמטרים תפעוליים שמכריעים כמה שימושי יהיה השטיח, ולא רק פרטים אסתטיים.

טבלת השוואה: חומרים לשטיח חוץ

המחירים הם טווחים מקובלים בשוק ולא מחירון. גוון כהה בשמש ישירה מחמם משמעותית יותר מגוון בהיר, ולכן גם שטיח פולי-פרופילן כהה לוהט ביולי ואינו נוח ליחפים.

ניקוז: הנקודה שרוב הקונים מתעלמים ממנה

מחסום הרצפה של המרפסת צריך להישאר פנוי גם כשהשטיח מונח. שטיח שמכסה את הניקוז הופך כל אירוע גשם לבריכה רדודה שמחפשת מוצא, לרוב מתחת לסף הדלת לסלון או לדירה שמתחתכם.

כלל פשוט לפני הקנייה: מצלמים את המרפסת מלמעלה ומסמנים את מיקום מחסום הרצפה. השטיח צריך להסתיים לפחות 15 עד 20 ס"מ לפני הניקוז בכל כיוון. אם גודל השטיח שמתאים לחדר לא מאפשר זאת, הפתרון הוא שטיח קטן יותר, לא דחיקה של השטיח קרוב לניקוז בכל זאת.

מה קורה לשטיח שנשאר בחוץ כל החורף

גם שטיח פולי-פרופילן איכותי שמונח ישירות על הרצפה ולא מורם לאורך החורף יצבור עלים ולכלוך מתחתיו. הבעיה אינה בעיקר הריקבון של השטיח עצמו, אלא הכתמים שנוצרים על הריצוף מתחתיו, ולרוב הם עמידים יותר מהשטיח.

אבק שרבי יורד עם גשם הסתיו הראשון ומשתלב בתחתית השטיח. הוא מתייבש לשכבה קשה שמכתימה את הריצוף, ולאחר מכן מחייה צמחייה קטנה בפינות. שטיח שמרימים אחת לחודשיים ושוטפים מתחתיו לא מגיע למצב הזה. שטיח שלא מרימים בכלל מחייב לעיתים שיוף של הריצוף כדי להסיר את הכתמים.

גודל וגוון: שני הכללים שקובעים

גודל שטיח נבחר לפי שני כללים ולא לפי מה שנראה יפה בסרטוני עיצוב. הראשון: השטיח לא מכסה את הניקוז. השני: השטיח לא נתקע מתחת לרגל של שולחן שמחתל אותו, כי שטיח שמחתל מרים מצד אחד ומסכן. מידות מקובלות לפינת ישיבה במרפסת הן 120 על 160 ס"מ, 120 על 180 ס"מ ו-150 על 200 ס"מ. שטיח קטן מ-100 על 140 ס"מ נראה לרוב אבוד מתחת לסט אוכל.

גוון בהיר מחמם פחות מגוון כהה בשמש ישירה, אבל גוון בהיר גם מראה כתמים מהר יותר ודורש ניקוי תכוף יותר. גוון בינוני עם דוגמה גיאומטרית מסתיר אבק ולכלוך בין הפקעות. לכן בשטיח חוץ גוון בינוני עם דוגמה עדיף על גוון אחיד בהיר, בעיקר במרפסת שמשמשת כל השנה.

שטיח חוץ בקומה גבוהה עם רוח

שטיח קל שמונח בלי קיבוע ברוח חזקה יתמלא, ייסחב לכיוון המעקה ולעיתים יעוף. בקומות גבוהות שטיח שנסחף מעל המעקה הוא כבר לא בעיית עיצוב אלא סכנה ממשית לעוברי הרחוב.

שני פתרונות מקובלים: שטיח כבד מספיק שנשאר במקומו, לרוב מ-2.5 קילוגרם לכל מטר רבוע ומעלה, או קיבוע בפינות בסרטים ייעודיים לשטיח חוץ שמוצמדים לרצפה בדו-צדדי עמיד לשמש. קיבוע בריתוע לרצפה אינו נדרש ואינו מומלץ, וגם אינו מאפשר להרים את השטיח לניקיון תקופתי.

בקומות גבוהות עם חשיפה ים-תיכונית ישירה מוסיפה הרוח גם מלח. מלח על סיבי שטיח מושך לחות מהאוויר ומאריך את זמן הייבוש של השטיח, ולכן שטיפה שבועית קצרה במים מתוקים ממיסה את שכבת המלח לפני שהיא מספיקה לפגוע בסיב.

דוגמה: מרפסת 350 על 160 ס"מ, פאה מערבית, קומה 6

מרפסת בלי קירוי בקומה 6, עומק 160 ס"מ ורוחב 350 ס"מ, פונה מערבה, בקרבת ים. מחסום הרצפה ממוקם בפינה הימנית. פינת ישיבה עם שולחן קטן ושני כיסאות.

מה שנפסל: שטיח 120 על 200 ס"מ שכיסה את הניקוז. שטיח ג'וט שנרכש ראשון ונפרק אחרי קיץ אחד. שטיח כהה שלהט בשעות אחר הצהריים.

מה שנבחר: שטיח פולי-פרופילן בגוון אפרפר בינוני עם דוגמה גיאומטרית, בגודל 120 על 160 ס"מ, שמסתיים 25 ס"מ לפני הניקוז. השטיח הונח על ארבעה גלגלי ריהוט שטוחים לאוורור. פעם בחודשיים מרימים, שוטפים מתחת ומשאירים לאוורר כמה שעות לפני החזרה. לפני החורף השטיח מגולגל ומאוחסן בפנים.

מה שהתברר בשנה הראשונה: בנקודות שבהן רגלות הכיסאות מרוכזות ישבו כתמים קטנים שנוצרו מהשילוב של לחות ואבק מתחת לרגל. החלפה לרגליות מרופדות קטנות פתרה את זה, ואת הכתמים שנוצרו הסירה שטיפה ממוקדת.

מה משתבש בפועל

• קונים שטיח גדול מדי שמכסה את מחסום הרצפה, ומגלים זאת בגשם הראשון של עונה.
• בוחרים ג'וט כי הוא נראה טבעי ועניינים, ומחליפים אחרי קיץ אחד עם ריח של לחות.
• מניחים שטיח כהה במרפסת מערבית ומוצאים ששטיח לוהט אינו מוסיף נוחות בשעות אחר הצהריים.
• שוכחים להרים את השטיח לפני הגשם הראשון, ומגלים כתמים על הריצוף שלא יוצאים בשטיפה רגילה.
• קונים שטיח בלי לבדוק גלגול ומשקל, ואז השטיח שנשאר כל החורף כי אי אפשר לגלגל אותו לבד.
• בקומות גבוהות לא קובעים את השטיח, ואז הוא נסחב ברוח.
• מניחים שטיח על ריצוף שיש בו בעיית איטום קיימת, וחוסמים אותה בלי לטפל בה קודם.

צ'קליסט לפני הרכישה

1. סמנו את מחסום הניקוז וקבעו מה הגודל המקסימלי שנשאר 15 עד 20 ס"מ ממנו לפחות.
2. בדקו שהחומר הוא פולי-פרופילן, פולי-אתילן קלוע או ראטן סינתטי שטוח, ולא ג'וט, סיסל, כותנה או במבוק.
3. שקלו דוגמית מוצגת בחנות, כדי לאמוד אם תוכלו לגלגל ולהרים אותו לבד לשטיפה.
4. בקומה גבוהה: בדקו משקל לפי מטר רבוע ורכשו קיבוע בפינות לפי הצורך.
5. בחרו גוון בינוני עם דוגמה, ולא גוון אחיד בהיר שמציג כתמים.
6. תכננו מראש היכן הוא יאוחסן בחורף, לפני שמוציאים כסף על שטיח שישאר בחוץ בכל זאת.
7. רכשו גלגלי ריהוט שטוחים להנחה מתחת לשטיח לאוורור הרצפה.