אחסון בחוץ: ארגזים, ארונות ומה שאסור להשאיר בחוץ

פתרון אחסון חוץ טוב עונה על ארבע דרישות: מכסה משופע שמנקז מים החוצה, אוורור פנימי שמייבש לחות שנכנסה, משקל או עיגון שמחזיקים אותו ברוח, וחומר שלא מתפורר בשמש. ארגז שעונה על ארבעתן ישרת שנים, וארגז שמפספס אחת מהן ייכשל בעונה הראשונה.

בישראל הכשל הנפוץ אינו גשם ישיר אלא מים שנכנסו פעם אחת ולא הצליחו לצאת. ארגז אטום לחלוטין מתנהג כמו חממה: הלחות בפנים מתעבה בלילה ונשארת שם.

טבלת פתרונות אחסון חוץ

המחירים הם טווחים מקובלים בשוק, והקיבולת היא נפח נקוב שלא תמיד מנוצל במלואו בגלל צורת הפריטים.

מה אסור להשאיר בחוץ

חלק מהפריטים לא נהרסים בחוץ אלא הופכים למסוכנים. הרשימה הזו חשובה יותר מכל שיקול של מראה או נוחות.

• מכלי גז, כולל מכל רזרבי. מכל גז לעולם אינו מאוחסן בתוך ארון סגור, בארגז אטום או בחלל לא מאוורר. כל התקנה או חיבור של גז הם עבודה של איש מקצוע מוסמך בלבד, וגם השאלה איפה מכל יכול לעמוד ראויה להיבדק מולו.
• נוזלים דליקים. נוזל הצתה, ממסים, אצטון, טרפנטין ותרסיסים דחוסים מתרחבים בחום ועלולים לאבד אטימות. אלה לא נשארים במרפסת בקיץ.
• סוללות ליתיום. סוללות של כלי עבודה, קורקינט או אופניים חשמליים אינן מאוחסנות ואינן נטענות במרפסת חשופה, וגם לא בארגז סגור בשמש.
• חומרי ניקוי מרוכזים. אקונומיקה ותכשירים על בסיס כלור משחררים אדים בחום, ובארגז סגור הם מאכלים את מה שמאוחסן סביבם.

הכלל שמאחורי הרשימה פשוט: כל מה שמגיב לחום, לניצוץ או ללחות אינו נכנס לארגז סגור שעומד בשמש. הטבלה שלמטה מרכזת את הפריטים הנפוצים במרפסת ישראלית, כולל אלה שמותר לאחסן בתנאים מסוימים.

טבלה: מה מותר ומה לא לאחסן בחוץ

עיבוי: למה ארגז אטום נרטב מבפנים

ארגז סגור לגמרי לא נשאר יבש. במהלך היום האוויר בתוכו מתחמם ומחזיק לחות, ובלילה הדופן מתקררת מהר יותר מהאוויר שבפנים. הלחות מתעבה לטיפות על הדופן הפנימית ועל המכסה, ומטפטפת חזרה על התכולה.

זו הסיבה שאנשים מוצאים ארגז רטוב מבפנים אחרי שבוע בלי גשם בכלל. הפתרון אינו אטימה חזקה יותר אלא אוורור: שני פתחים קטנים בצדדים העליונים מאפשרים לאוויר להתחלף ומונעים את מחזור העיבוי.

במרפסת חשופה לשמש הבעיה חריפה יותר, כי הפרש הטמפרטורות בין יום ללילה גדול. ארגז בצל, או ארגז בגוון בהיר, מתחמם פחות ולכן גם מעבה פחות.

ניקוז ואוורור בתוך הארגז

ארגז חוץ טוב מתייבש מעצמו. שלושה מאפיינים עושים את ההבדל: מכסה משופע שמפנה מים לאחור, פתחי אוורור קטנים בצדדים העליונים, ורגליות שמרימות את התחתית מהרצפה.

1. הציבו את הארגז כך שהשיפוע של המכסה מפנה מים אל מחוץ למרפסת ולא אל הקיר.
2. הרימו על רגליות או על שני משטחי עץ, כדי שאוויר יעבור מתחת.
3. הכניסו רק פריטים יבשים לגמרי, במיוחד כריות ומזרונים.
4. שימו שק סופג לחות בפינה, והחליפו אותו לפני החורף ואחריו.
5. פתחו את הארגז לאוורור אחת לשבועיים בעונת הגשמים.

ייצוב ברוח

ארגז שרף ריק במשקל 12 קילו הוא מפרש. במרפסת גבוהה או בחצר פתוחה הוא יזוז, ייחבט במעקה ולעיתים ייפתח וישפוך את התכולה החוצה.

• הצמידו לקיר, לא למעקה, ורצוי לפינה שמגנה משני כיוונים.
• אחסנו את הפריטים הכבדים בתחתית כדי להנמיך את מרכז הכובד.
• אם הארגז נשאר ריק לתקופה, הכניסו שני שקי חול או אריחים בתחתית.
• סגר עם נעילה מונע פתיחה של המכסה ברוח, שהיא הרגע שבו הארגז מתהפך.
• קידוח לקיר או למעקה לצורך עיגון דורש בדיקה של תקנון הבית ולעיתים אישור ועד, במיוחד במעטפת החיצונית.

שיקול נוסף במרפסת קטנה: ארגז שעומד בקו הרוח בין דלת המרפסת לפתח הנגדי מקבל את מלוא העומס. הזזה של חצי מטר לפינה מוגנת משנה את התמונה יותר מכל משקל שתוסיפו בתחתית.

אם המרפסת משמשת גם לתלייה של כביסה, בדקו שהמכסה נפתח במלואו בלי להיתקל בחבל או במתקן. ארגז שאי אפשר לפתוח עד הסוף הופך תוך שבועיים למשטח שדברים נערמים עליו, ואף אחד לא פותח אותו יותר.

דוגמה: מרפסת 8 מ"ר עם משפחה וילדים

הצרכים בפועל: שישה מזרוני ישיבה, שתי שמיכות פיקניק, ערכת כלי גינה קטנה, מנגל נייד, צעצועי חוץ וכדור. נפח מוערך: הכריות לבדן תופסות כ-300 ליטר, הצעצועים כ-120 ליטר, והשאר כ-150 ליטר.

פתרון של ארגז יחיד 400 ליטר לא יספיק, וכל שימוש יחייב לפרוק את הכול. פתרון עדיף הוא חלוקה לשניים: ספסל ארגז 350 ליטר לכריות, שמשמש גם מושב נוסף בארוחה, וארון גבוה צר של כ-500 ליטר לכלים ולציוד, בעומק 45 ס"מ כדי לא לחסום מעבר.

העלות הכוללת בטווח מקובל של 1,800 עד 3,500 ש"ח לשני הפריטים. היתרון האמיתי אינו הנפח אלא שהכריות מגיעות ליד המושבים והכלים ליד הברז, כך שאף אחד לא נדחף לפינה כדי להוציא משהו.

חישוב הנפח נעשה בגס בכוונה. מזרון ישיבה של 60 על 60 ס"מ בעובי 8 ס"מ הוא כ-29 ליטר, ושישה כאלה הם כ-175 ליטר בערימה מהודקת. בפועל, כריות אינן נדחסות ואינן מתיישרות, ולכן מכפילים את המספר התיאורטי בערך פי 1.5 עד פי 2 כדי להגיע לנפח שבאמת צריך.

מה משתבש בפועל

• קונים לפי ליטרים ולא לפי מידות פנימיות. נפח נקוב לא אומר שהפריט שלכם נכנס.
• מניחים את הארגז ישירות על הרצפה. התחתית נשארת לחה, והתכולה מעופשת גם כשהמכסה סגור.
• אוטמים את פתחי האוורור. אנשים מדביקים אותם כדי למנוע כניסת מים, ומקבלים עיבוי מבפנים.
• מאחסנים כריות לחות. זה הגורם הראשון במעלה לריח עובש שנפתח באביב.
• שמים ארגז מתחת למזגן. מי הניקוז נופלים על המכסה כל היום ומכתימים אותו.
• משתמשים בארגז כמדרגה. מכסה שרף אינו מיועד למשקל אדם, והוא נשבר בדיוק כשעומדים עליו.