בדים, מזרונים וכריות לחוץ: מה עומד בשמש ומה מתפורר

בד חוץ נבחר לפי שלושה נתונים: איך הוא נצבע, איך הוא מתנהג במים, ואיך מנקים אותו. אקריל בצביעת מסה שומר על הצבע הכי הרבה זמן, פוליאסטר מצופה זול יותר ודוהה מהר יותר, וכותנה נראית מצוין בחנות ומעלה עובש במרפסת תוך עונה.

ברוב סטי הריהוט בישראל הכריות מתבלות לפני השלד. זה הפוך מהאינטואיציה של הקונה, שמשקיע את מרב תשומת הלב בשולחן ובכיסאות ומקבל את הריפוד כמו שהוא.

מה השמש עושה לבד

הדהייה מתחילה בפיגמנט. בבד שנצבע אחרי הטווייה, הצבע יושב על פני הסיב ונשחק מבחוץ פנימה, ולכן הוא מחוויר בשנה הראשונה, בעיקר בגוונים חזקים כמו אדום, טורקיז ואפור כהה.

בבד בצביעת מסה, הפיגמנט מעורבב בחומר הגלם לפני שהסיב נוצר, כך שהצבע עובר לאורך כל חתך הסיב. שחיקה שטחית לא חושפת חומר לבן, ולכן הבד שומר על גוון אחיד הרבה יותר זמן.

במקביל, הקרינה מחלישה גם את הסיב עצמו. בד שהחוויר בדרך כלל גם נחלש, וזה מסביר למה תפר נפתח או פינה נקרעת אחרי שנתיים דווקא במקום הכי חשוף.

טבלת משפחות הבדים

הטווחים מתארים התנהגות אופיינית בחשיפה ישראלית מלאה, ולא מדידת מעבדה. בד שיושב בצל חלקי יחזיק לרוב כמעט כפול.

המילוי חשוב לא פחות מהבד

מזרון חוץ נכשל בדרך כלל מבפנים. ספוג רגיל סופג מים, נשאר רטוב ימים, ומתחיל להריח. גם אם הבד החיצוני דוחה מים, גשם נכנס דרך הרוכסן, דרך התפר או דרך התחתית שנשארה על רצפה רטובה.

ספוג מהיר ייבוש בנוי עם תאים פתוחים שמאפשרים למים לזרום דרכו ולאוויר לעבור, ולכן הוא מתייבש תוך שעות ולא תוך ימים. הוא יקר יותר, ובמרפסת חשופה הוא ההבדל בין כרית שנשארת בחוץ לכרית שנכנסת הביתה בכל גשם.

יש גם מילויים חלופיים. סיבי פוליאסטר וכדוריות מתאימים לכריות נוי ולכריות גב, מתייבשים סביר ומאבדים נפח עם הזמן. הם אינם תחליף למזרון ישיבה, שבו הספוג נושא משקל ואיבוד נפח מורגש מיד. במרפסת חשופה נהוג לשלב: מזרוני ישיבה בספוג מהיר ייבוש, וכריות גב במילוי סיבי שקל לכבס ולהחליף.

מידות מקובלות בשוק עוזרות להזמין נכון: מזרון ישיבה טיפוסי הוא כ-60 על 60 ס"מ בעובי 6 עד 10 ס"מ, כרית גב היא כ-60 על 40 ס"מ, וכרית נוי היא 45 על 45 ס"מ. ככל שהמזרון עבה יותר, כך לוקח לו יותר זמן להתייבש, ובמרפסת חשופה עדיף עובי 6 עד 8 ס"מ על פני 12.

פרוטוקול ניקוי ואחסון

עובש גדל על הלכלוך, לא על הבד

רוב הבדים הסינתטיים אינם מזון לעובש. מה שכן מזין אותו הוא אבק, שאריות מזון, זרעי צמחים ואבקנים שיושבים על הבד ונשארים לחים. לכן ניקוי אבק פשוט הוא מניעת עובש טובה יותר מכל תרסיס.

1. נערו את הכריות פעם בשבוע ונגבו אבק לפני עונת הגשמים.
2. שטפו במים פושרים וסבון עדין, ושפשפו במברשת רכה בכיוון אחד.
3. שטפו היטב, כי שאריות סבון מושכות אבק ומאיצות את הבעיה.
4. ייבשו בעמידה ולא בשכיבה, כדי שהמים יזלגו החוצה.
5. החזירו למקום רק כשהמזרון יבש לגמרי גם במרכז.

אין לייבש כריות חוץ במייבש חם ואין לכבס במים חמים. גם הציפוי הדוחה מים וגם המידות של הציפוי נפגעים מחום.

אחסון בין העונות

הכלל הפשוט הוא שכריות לא נשארות בחוץ בחורף, גם אם הבד מעולה. המים עצמם אינם הבעיה, אלא ימים ארוכים של לחות בלי שמש שתייבש.

• ניקוי יסודי וייבוש מלא לפני האחסון. כרית שנארזה לחה מגיעה מעופשת באביב.
• אחסון בארגז מאוורר או בשק בד, ולא בשקית ניילון אטומה.
• הרמה מהרצפה על משטח או על לבנים, כדי שלא תספוג לחות מלמטה.
• אחסון בשכיבה שטוחה ולא בקיפול חד, כי קפל קבוע שובר את הספוג ומשאיר סימן.
• אם אין מקום פנימי, ארגז אחסון חיצוני עם מכסה משופע ופתחי אוורור עדיף על ערימה מכוסה ביריעה.

מה קורה לכרית שנשארה בחוץ כל החורף

הנזק אינו קורה ביום אחד אלא בשלבים, וכל שלב מקשה יותר על תיקון. הטבלה מתארת את הרצף האופייני במרפסת ישראלית חשופה, בחורף עם כמה סופות ותקופות לחות ארוכות.

המסקנה המעשית: אם הכריות כבר נשארו בחוץ סופה אחת, שווה להתייחס לזה מיד ולא בסוף החורף. ייבוש מלא בשבוע הראשון מחזיר את המצב לאחור, וחודשיים של דחייה כבר לא.

דוגמה: החלפת ריפוד למרפסת ברמת גן

מרפסת מקורה חלקית, ספת פינה עם שישה מזרוני ישיבה ושמונה כריות נוי. הריפוד המקורי מפוליאסטר מצופה דהה באופן לא אחיד אחרי שני קיצים, כי שלושה מושבים ישבו בשמש ישירה ושלושה בצל.

מסלול א: תפירת ציפויים חדשים מאותו בד, בטווח מקובל של 1,200 עד 2,000 ש"ח לסט, עם ציפייה לחזור על התרגיל בעוד שנתיים עד שלוש.

מסלול ב: ציפויים מאקריל בצביעת מסה, בטווח מקובל של 2,500 עד 4,500 ש"ח, עם החלפת שלושת המזרונים החשופים בלבד לספוג מהיר ייבוש. על פני שש שנים המסלול השני יוצא לרוב זול יותר, והפער האמיתי הוא שהמרפסת לא נראית מוזנחת בשנה השלישית.

מה משתבש בפועל

• קונים בד לפי מגע ולא לפי צביעה. בד רך ונעים שנצבע שטחית ידהה קודם, ואי אפשר לזהות זאת במגע.
• משאירים מזרון על רצפה רטובה. המים עולים מלמטה גם כשלמעלה יבש לגמרי.
• מכסים ביריעת ניילון אטומה. הלחות נכלאת מתחת והעובש מתפתח מהר יותר מאשר בלי כיסוי.
• מכבסים בחומר אגרסיבי. אקונומיקה מסירה כתם עובש ולוקחת איתה גם את הצבע וגם את הציפוי הדוחה.
• מזמינים ציפוי בלי מרווח לספוג. ציפוי צמוד מדי לא נסגר אחרי כביסה ראשונה וקורע את התפר.
• שוכחים את הרוכסן. רוכסן פלסטיק שנחשף לשמש נשבר לפני הבד, ורוכסן מתכת זול מחליד ומכתים.

צ'קליסט לפני הזמנת ריפוד

1. בררו אם הבד נצבע בצביעת מסה או אחרי הטווייה.
2. בקשו דוגמת בד והשאירו אותה שבועיים בחלון דרומי לבדיקת גוון.
3. ודאו איזה סוג ספוג נמצא בפנים, ואם יש תחתית מאווררת.
4. בדקו שהציפוי נפתח לגמרי לכביסה ולא רק בשליש.
5. בקשו רוכסן מוגן שמש או תפר סגור עם פתח נסתר.
6. הזמינו ציפוי עם כשני סנטימטרים מרווח מעבר למידת הספוג.