איך עוטפים ריהוט מרפסת לאחסון: זכוכית, קרמיקה, כריות ומתכת

כדי לעטוף ריהוט מרפסת לאחסון בלי עובש ובלי שברים, נקו כל פריט, תנו לו להתייבש לפחות 48 שעות בצל מאוורר, ורק אז עטפו: שתי שכבות ניילון בועות לזכוכית ולקרמיקה, שכבה אחת לשלדות מתכת, וכיסוי בד נושם לכריות. רטיבות כלואה היא האויב הראשון, לא המכות.

לפני שמתחילים, כדאי להכין את כל חומרי האריזה מראש ולא לאלתר באמצע העבודה. ניילון בועות בגליל רחב, סרט הדבקה איכותי ופינות קרטון אפשר להזמין במקום אחד, למשל באתר getpacking.co.il, וכך אתם לא נתקעים עם שולחן זכוכית חצי עטוף ונגמר לכם החומר. ההבדל בין אריזה שמגנה לאריזה שרק נראית טוב נמצא בסדר הפעולות ובבחירת החומר לכל סוג רהיט.

המדריך עובר על כל משפחת חומרים בנפרד: זכוכית, קרמיקה וטרקוטה, כריות ובדים, מתכת ואלומיניום, עץ ופולי ראטן. בסופו תמצאו טבלת כמויות לסט מרפסת טיפוסי, תרחיש מלא של אריזת פינת ישיבה למחסן, ורשימת בדיקה שאפשר להדפיס.

שלב ראשון: ניקוי וייבוש מלא לפני שעוטפים משהו

כל רהיט שעומד בחוץ צובר שכבה של אבק, אבקת פרחים, לשלשת ציפורים, שאריות מזון ולעיתים גם נבגי עובש שעוד לא רואים בעין. כשעוטפים פריט כזה בניילון אטום, יוצרים לו חממה קטנה: הלחות שנשארה בחריצים לא יכולה לצאת, הטמפרטורה במחסן עולה ויורדת, והעובש מתחיל לגדול תוך ימים ספורים. מי שפותח אחרי כמה חודשים חבילה כזו מגלה כתמים שחורים על הבד, חלודה בברגים וריח שקשה להוציא.

איך מנקים לפי חומר

• מתכת ואלומיניום: מים פושרים עם כמה טיפות סבון כלים, ספוג רך, ושטיפה במים נקיים. אל תשתמשו בצמר פלדה על אלומיניום צבוע, הוא משאיר שריטות שמזמינות קורוזיה.
• זכוכית: נוזל לניקוי חלונות או מים עם חומץ ביחס של אחד לאחד, וניגוב במטלית מיקרופייבר. ודאו שאין גרגרי חול על המשטח, הם שורטים את הזכוכית כשהניילון זז.
• עציצי קרמיקה וטרקוטה: מרוקנים מאדמה, מברישים במברשת קשה ושוטפים מבפנים ומבחוץ. כתמי אבנית לבנים יורדים בתמיסת חומץ.
• כריות: מסירים ציפיות שניתנות להסרה ומכבסים לפי התווית. את הספוג הפנימי שוטפים בעדינות או מנקים בשואב אבק, בלי להשרות אותו.
• עץ: מברשת רכה ומים עם סבון עדין, בלי שטיפה בלחץ גבוה שמרים סיבים ופותח סדקים.
• פולי ראטן: שואב אבק עם ראש מברשת לחריצי הקליעה, ואחר כך ספוג לח עם סבון.

כמה זמן לייבש

שלדות מתכת וזכוכית מתייבשות תוך שעתיים עד ארבע בצל, אבל זה לא מספיק לחלקים עם חללים פנימיים. צינורות אלומיניום, ראטן קלוע ועץ צריכים לפחות 24 שעות. ספוג של כריות צריך 48 עד 72 שעות, ובמזג אוויר לח אפילו יותר. בדיקה פשוטה: לוחצים חזק על מרכז הכרית עם כף היד ומחזיקים עשר שניות. אם אתם מרגישים קרירות או לחות, הכרית עוד לא מוכנה. אל תייבשו ספוג בשמש ישירה לאורך זמן, הקרינה מפוררת אותו ומדהה את הבד.

שולחנות זכוכית ומשטחי זכוכית: הפריט הרגיש ביותר

זכוכית מחוסמת, שנמצאת ברוב שולחנות המרפסת, חזקה מאוד במרכז המשטח אבל פגיעה מאוד בקצוות ובפינות. מכה קטנה בפינה יכולה לנפץ את כל הלוח לאלפי רסיסים קטנים. לכן כל טכניקת האריזה של זכוכית מתמקדת בהגנה על השוליים.

סדר העטיפה הנכון

1. אם המשטח נשלף מהשלדה, מפרקים אותו. משטח זכוכית שנשאר מורכב על שלדה זזה בזמן ההעברה ונשבר בנקודת המגע עם המתכת.
2. שמים פינת קרטון או פינת קצף על כל אחת מארבע הפינות ומקבעים בסרט הדבקה שלא נוגע בזכוכית עצמה אלא רק בפינה.
3. עוטפים את כל המשטח בשתי שכבות ניילון בועות, כשהבועות פונות פנימה אל הזכוכית. כך הבועות בולעות את הלחץ ולא נמחצות מבחוץ.
4. מוסיפים לוח קרטון גלי משני הצדדים, בגודל של המשטח או מעט גדול ממנו, וסוגרים הכל בסרט הדבקה.
5. כותבים בטוש עבה "זכוכית" ו"לעמוד על הצד" על שני הצדדים.

הובלה ואחסון על הצד

משטח זכוכית מובילים ומאחסנים בעמידה על הקצה הארוך, לא שוכב. כשהוא שוכב, כל משקל שמונח עליו, גם קרטון קל, יוצר לחץ במרכז, וכל מהמורה בדרך מקפיצה אותו. בעמידה על הצד הוא נשען על הקצה המוגן, ואפשר להצמיד אותו לקיר המחסן או לדופן הרכב עם שמיכה ביניהם. כדאי להניח מתחתיו פס קרטון כפול או קרש עטוף, כדי שהקצה לא יעמוד ישירות על רצפת בטון קרה.

הטעות הנפוצה היא להשאיר את משטח הזכוכית מונח על השולחן ולעטוף את שניהם יחד, כי זה נראה מהיר ויציב. בפועל, ברגע שמרימים את החבילה, השלדה מתכופפת מעט, הזכוכית נשענת על נקודה אחת וזה בדיוק המקום שבו היא נסדקת.

עציצי קרמיקה וטרקוטה: ריקים, יבשים ומקוננים

עציצים כבדים, שבירים ובעלי שפה דקה. עציץ טרקוטה גם נושם, כלומר סופג מים בדפנות שלו, ולכן הוא ממשיך להיות לח זמן רב אחרי שרוקנתם אותו. עציץ טרקוטה לח שנסגר בניילון ונשאר במחסן קר עלול להיסדק, וגם יפתח עליו כתמי עובש ירקרקים.

הכנה

מרוקנים את כל האדמה, גם את השכבה התחתונה עם החצץ, ומנקים כפי שתואר למעלה. משאירים את העציצים הפוכים על משטח מאוורר לפחות 48 שעות, ובעציצי טרקוטה עבים גם שלושה ימים. אם יש לעציץ צלחת, מפרידים אותה ועוטפים בנפרד.

עטיפה ושיטת הקינון

עציץ בודד עוטפים בשתי שכבות ניילון בועות מסביב לדפנות, ומכניסים כדור נייר אריזה מקומט לתוכו, כדי שהשפה לא תקרוס פנימה במכה. כשיש כמה עציצים בגדלים שונים, אפשר לקנן אותם, כלומר להכניס קטן לתוך גדול. הכלל החשוב: בין כל שני עציצים חייבת להיות שכבה של ניילון בועות או נייר, אחרת הם משפשפים זה את זה ונסדקים בדיוק בשפה. לא מקננים יותר משלושה עציצים בערימה אחת, והכבד והגדול תמיד בתחתית.

בתוך ארגז קרטון ממלאים את החללים בנייר מקומט עד שהעציצים לא זזים כשמנערים את הארגז. ארגז של עציצי קרמיקה לא צריך לשקול יותר מ-20 קילו, אחרת התחתית של הקרטון עלולה להיקרע כשמרימים.

כריות, מזרנים ובדים: לנשום, לא לחנוק

כאן הטעות הכי שכיחה במחסנים. כריות חוץ עשויות ספוג עם תאים פתוחים שמחזיק מים כמו ספוג מטבח, וכשסוגרים אותן בשקית ניילון אטומה, כל טיפת לחות שנשארה בפנים נשארת שם. שקיות ואקום נראות כמו פתרון חכם לחיסכון במקום, אבל הן מתאימות רק לכריות יבשות לגמרי ולתקופה קצרה, וגם אז הן מועכות את הספוג כך שלפעמים הוא לא חוזר לנפח המקורי.

מה כן להשתמש

• שקי בד נושמים מכותנה או מפוליאסטר לא ארוג. הם מגנים מאבק ומחרקים ומאפשרים לאוויר לעבור.
• ארגזי קרטון גדולים עם חורי אוורור קטנים בדפנות, בתנאי שהמחסן לא רטוב.
• כיסוי ניילון רק מלמעלה אם יש חשש לטפטוף מהתקרה, כשהצדדים והתחתית נשארים פתוחים.

כדאי להכניס לכל שק או ארגז שקית קטנה של סופג לחות, כמו סיליקה ג'ל או גבישי סידן כלורי. מאחסנים את הכריות על מדף או על משטח מוגבה, לא ישירות על רצפת הבטון, כי רצפה קרה מעבה לחות מהאוויר. כריות לא מעמיסים מתחת לפריטים כבדים, הספוג נמעך ומאבד גמישות. אם יש לכם כמה סטים, סמנו כל שק לפי הכיסא או הספה שאליו שייכות הכריות, כדי שלא תצטרכו לנחש בפעם הבאה.

מטריות שמש ובדי צל

מטריית שמש מקפלים רק כשהבד יבש לגמרי. מכניסים את הבד המקופל לשרוול בד או לשרוול ייעודי, ואת המוט עוטפים בשכבת ניילון בועות אחת באזור מנגנון הפתיחה, שהוא החלק הרגיש. רשתות צל ובדי פרגולה מגלגלים ולא מקפלים, כדי שלא ייווצרו קפלים קבועים שנסדקים עם הזמן.

מתכת, אלומיניום, עץ ופולי ראטן: הגנה על השלדה

שלדות מתכת ואלומיניום

אלומיניום לא מחליד, אבל הצבע או ציפוי האבקה שעליו נשרט בקלות, ובמקום השריטה מתחיל חמצון לבן שמתפשט מתחת לצבע. ברזל ופלדה צבועים רגישים עוד יותר: כל שריטה עמוקה תהפוך לנקודת חלודה. לכן המטרה באריזת מתכת היא בעיקר למנוע מגע ישיר בין פריט לפריט ובין פריט לקיר.

הטכניקה:

• מפרקים מה שאפשר: משענות, רגליים מוברגות, ידיות. רהיט מפורק תופס פחות מקום ופחות חשוף למכות.
• עוטפים כל רגל וכל נקודת מגע בולטת בשכבת ניילון בועות אחת, ומקבעים בסרט הדבקה או בניילון נצמד.
• על משטחים גדולים, כמו גב של ספסל או משטח שולחן מתכת, אפשר להשתמש בשמיכת הובלה במקום ניילון בועות, היא חזקה יותר ונשמרת לשימוש חוזר.
• כיסאות נערמים מפרידים בפיסת קרטון או בקצף דק בין כיסא לכיסא, כדי שהמושב העליון לא ישרוט את משענת התחתון.

אל תעטפו מתכת בניילון נצמד ישירות על הצבע לתקופה ארוכה כשהמחסן חם. הניילון הנצמד עלול להידבק לצבע ולהשאיר סימנים. שימו קודם שכבת נייר או ניילון בועות, ורק מעליה ניילון נצמד לקיבוע. ברגים ואומים שפירקתם כדאי לשמן קלות בתרסיס נגד חלודה לפני שהם נכנסים לשקית.

עץ ופולי ראטן: חומרים שזזים עם הלחות

עץ מתרחב ומתכווץ לפי הלחות באוויר. אם אורזים אותו כשהוא עדיין לח וסוגרים בניילון, הוא עלול להתעקם או לפתח כתמים כהים. לכן עץ אורזים רק אחרי ייבוש של 24 שעות לפחות, ועדיף אחרי שמירחתם שכבה דקה של שמן לעץ חוץ ונתתם לה להיספג יממה נוספת.

את העץ עוטפים בשמיכת הובלה או בשכבה אחת של ניילון בועות רק בנקודות הבולטות: פינות, קצוות רגליים, ידיות. לא סוגרים את כל הרהיט בניילון אטום. אם חייבים הגנה מאבק, משתמשים בסדין ישן או בכיסוי בד.

פולי ראטן, הקליעה הסינתטית שנפוצה בספות מרפסת, עמיד למים אבל הקליעה יכולה להיחתך או להימתח אם פריט כבד נשען עליה. עוטפים את הפינות ואת שולי המושב בניילון בועות, ולא מניחים שום דבר כבד על משטח קלוע. ספות ראטן מאחסנים בעמידה על הרגליים, לא הפוכות, כדי שהמשקל לא יישען על הקליעה של הגב.

חלקים קטנים, סימון והעמסה במחסן

הברגים, האומים, מכסי הפלסטיק של הרגליים ומפתחות האלן הקטנים הם החלקים שהולכים לאיבוד ראשונים. בלעדיהם, שולחן שלם הופך לחלקים שאי אפשר להרכיב.

שיטת השקיות המסומנות

• לכל רהיט שקית אטימה נפרדת עם רוכסן.
• כותבים על השקית בטוש שם ברור, למשל "שולחן אוכל, רגליים", ולא רק "ברגים".
• מצמידים את השקית בסרט הדבקה לרהיט עצמו, לחלק הפנימי של רגל או לתחתית המשטח, ולא שמים את כל השקיות בארגז אחד.
• מצלמים את הרהיט לפני הפירוק, מכמה זוויות, ושומרים את התמונות בתיקייה בטלפון.

איך מסדרים במחסן או במוסך

מתחילים מהקיר האחורי: פריטים כבדים ושטוחים שלא תצטרכו בקרוב, כמו שלדות שולחן מפורקות ומשטחי זכוכית בעמידה. אחריהם רהיטים גדולים ויציבים, כמו ספה או כיסאות נערמים. מעל ובצדדים מגיעים ארגזי עציצים, ובחלק העליון של המדפים כריות ובדים, כי הם קלים והכי רגישים ללחות שעולה מהרצפה.

השאירו מעבר צר באמצע, ולפחות חמישה סנטימטרים בין הפריטים לקיר, כדי שאוויר יוכל לזרום. במוסך, הרחיקו את הריהוט מאזור הרכב ומכלי דלק או צבע. ודאו שאין נזילה מהתקרה ושאין סדק בדלת שדרכו נכנסים גשם ואבק. אם המחסן ידוע כלח, שימו משטחי עץ או קרשים על הרצפה והעמידו הכל עליהם.

טבלת כמויות לסט מרפסת טיפוסי

הטבלה מתייחסת לסט ממוצע של שולחן, ארבעה כיסאות, ספה דו מושבית, כריות ועציצים. הכמויות כוללות מרווח קטן לטעויות ולחיתוך.

בסך הכל, סט כזה צורך בערך 35 מטר ניילון בועות ברוחב 100 ס"מ. אם יש לכם שני שולחנות זכוכית או יותר מעשרה עציצים, הוסיפו גליל נוסף. עדיף להישאר עם עודף קטן מאשר לעצור באמצע ולעטוף פריט רגיש בשכבה אחת במקום שתיים.

תרחיש מלא: פינת ישיבה שעוברת למחסן

נניח שיש לכם פינת ישיבה מאלומיניום עם שולחן זכוכית, 6 כריות ו-8 עציצי קרמיקה, וכל הסט עובר למחסן בבניין למשך כמה חודשים בזמן שיפוץ המרפסת. כך נראה סדר העבודה ביום אחר יום.

יום ראשון, בוקר: מרוקנים את העציצים מאדמה ומעבירים את הצמחים לעציצים זמניים מפלסטיק או לחבר שמחזיק אותם. מסירים את הציפיות מהכריות ומכניסים לכביסה. שוטפים את שלדת האלומיניום, את הכיסאות ואת משטח הזכוכית.

יום ראשון, צהריים: מפרקים את משטח הזכוכית מהשלדה ואת הרגליים המוברגות. הברגים נכנסים לשקית מסומנת שמודבקת לתחתית השלדה. מצלמים כל שלב.

יום ראשון וערב יום שני: הכל מתייבש. העציצים הפוכים על הרצפה המקורה, הספוגים של הכריות עומדים על הצד במקום מוצל ומאוורר, הציפיות תלויות לייבוש.

יום שלישי: בודקים את הכריות בלחיצת היד. אם הן יבשות, מכניסים אותן לשקי בד עם סופג לחות. עוטפים את משטח הזכוכית בפינות קרטון, שתי שכבות ניילון בועות ולוחות קרטון. עוטפים את רגלי השלדה והכיסאות, ומפרידים בין הכיסאות הנערמים. עוטפים כל עציץ בשתי שכבות, מקננים שלושה בערימה לכל היותר, וממלאים שני ארגזים בנייר מקומט.

העמסה במחסן: משטח הזכוכית בעמידה צמוד לקיר האחורי, על פס קרטון ועם שמיכה ביניהם. לידו השלדה המפורקת. הכיסאות הנערמים מולם, ארגזי העציצים על הרצפה בצד, ושקי הכריות על מדף עליון. בסוף כותבים על דף רשימה של מה נמצא איפה ומדביקים על פנים הדלת.

רשימת בדיקה לפני שסוגרים את דלת המחסן

• כל פריט נוקה ועבר ייבוש מלא, כריות לפחות 48 שעות.
• משטחי זכוכית מפורקים, עם פינות מוגנות ושתי שכבות ניילון בועות, ועומדים על הצד.
• עציצים ריקים מאדמה, יבשים, עטופים, ויש שכבת הפרדה בין כל שני עציצים מקוננים.
• כריות ובדים בשקים נושמים, לא בניילון אטום, ומונחים גבוה מהרצפה.
• רגלי מתכת ונקודות מגע עטופות, וכיסאות נערמים מופרדים.
• עץ שומן ויבש, וראטן לא נושא משקל.
• כל החלקים הקטנים בשקיות מסומנות שמודבקות לרהיט שלהן.
• יש מרווח אוויר בין הפריטים לקיר ומעבר קטן באמצע.
• יש סופג לחות במחסן, ובדקתם שאין נזילה מהתקרה.
• יש רשימה ותמונות של מה נארז ואיפה הוא עומד.

אם אתם מאחסנים לתקופה של יותר מכמה חודשים, תכננו ביקור קצר במחסן כל חודש או חודשיים. פתחו פינה של שק כריות, הריחו, בדקו את סופגי הלחות והחליפו אותם אם התמלאו. ביקור של עשר דקות חוסך הפתעה לא נעימה ביום שמוציאים את הריהוט חזרה למרפסת.